במדבר דברים

יש אנשים שאינם יכולים לחיות במקום הזה

צהוב להם מדי, 

שקט שאפשר להשתגע

יש אנשים שאלוהים גדול עליהם מדי 

במדבר הזה המפחיד, המשתק

אנשים נבהלים כשהם 

שומעים את הכוכבים בלילות

אבל יש אנשים שנדבקים לשקט הזה 

ואינם יכלים לשוב להיפרד ממנו

אלה נשארים כאן

חיים גורי

**

בשבוע שעבר הדרמנו למצפה רמון עם החוג לתקשורת צילומית. היינו יומיים במדבר, במצפה רמון והאיזור.

 התרגשתי לקראת הטיול. אני אוהבת את המדבר, את הכלום הזה, את היובש ואת האור. חזרתי לתיכון ולטיולים בצופים. טיול שנתי, פקל קפה, ישנו באוהלים ואכלנו לחם עם קוטג׳ וירקות לארוחת בוקר. 

**

**

מוקדם בבוקר גיא העיר אותי, ואני הערתי את דנה שישנה לידי ויצאנו לקור של הזריחה לצלם פוסט. התרחקנו מהאוהל את תוך המדבר הריק.

זה היה קסום, באמת. היה שקט והכל צהוב ועוד לא מואר. השמש עלתה לאט והעננים ריככו אותה. הקור היה משתק, לבשתי שמלה קלה וצעיף קל. 

חלצתי נעליים בשלב מסוים והרגשתי את הקור נכנס לריאות דרך כפות הרגליים. זה היה מרענן. נוח לנו כל הזמן, אנחנו בעיר. נוסעים באוטובוסים, אוכלים בקפיטריה, מדליקים רדיאטור. 

פתאום הרגשתי מחוץ לכל זה, רק אני על אדמה וקר לי.

**

שיר שהוא בול

**

לפעמים צריך לנסוע קצת ולהתרחק. בלי בטריה בטלפון, בלי תוכניות. כל פעם שאני יוצאת מחוץ לעיר אני נזכרת כמה זה חסר לי וכמה שאני צריכה לעשות את זה יותר. 

זו התמסרות שאי אפשר לעשות בעיר; יש יותר מדי הפרעות.

**

גיא צילם, אני ערכתי והוספתי את הגרפיקה שהורדתי מהאתר המקסים הזה. יש בו המון גרפיקות להורדה, מדריכים ובכלל השראות. 

אני לובשת שמלה שנקנתה בחנות יד שניה בקיבוץ העוגן

של שנקנה בחנות יד שניה ברחוב רוטשילד בכפר סבא (ליד גלידת פינגוין)

 דנה מחממת אותי

כמיטב המסורת- סלפי איטס אה ראפ

בשמחות ונשיקות