הייתי בגיאורגיה במצטבר חודש במהלך הקיץ הזה: שבוע, שבועיים ואז עוד שבוע. יש בטביליסי אוירה שמאוד אהבתי. (כשלא היה שם חם ברמות שהרגשתי שאני הופכת לשלולית)
היא לא מתחנפת. היא אותנטית אבל לא בקטע של אותנטיות שתיירים אוהבים. האנשים נחמדים ומסבירי פנים, העיר נקייה אבל לא מצוחצחת. האוכל מעולה בערך לשבוע, אחר כך לא יכולתי יותר לראות לא בצק ולא גבינה. אכלתי סאבוואי, אהבתי הנצחית והבלתי מעורערת.
היה לסטס ולי סוף שבוע פנוי, אז לקחנו מטרושקה (שזה מונית שירות כזאת, אני מכניסה אתכם לאוירה) ונסענו שעתיים וחצי בדרך מדהימה ועוצרת נשימה לקאזבגי. ישנו שם בגסטהאוס של מאיה שהוא קטן ונעים. על הקירות מצויירים בתכלת צורות גיאומטריות, על הסדינים מפלאנל דמויות מצויירות והמיטה הרחבה ממוקמת בדיוק ממול לחלון. כל הלילה הייתה סערה, אני קראתי את קורות הציפור המכנית ונבהלתי מדי פעם מהרעמים.
קמנו לבוקר גשום, אפור ונקי. פתחתי את החלונות וסטס ואני התכרבלנו מתחת לפוך כשהגשם ההיסטרי לא מפסיק.
זה היה אחד הבקרים הכי קסומים שהיו לי. הנוף מזכיר את הנוף של הודו: עננים נמוכים, הרים ירוקים, בתים קטנים.
***
הלכנו לטיול בגנים הבוטנים של טביליסי. אמרו לנו שהטמפרטורות צונחות בכמה מעלות בגלל העצים והגובה. אז טיפסנו איזה שעתיים, הלכנו לאיבוד ובסוף היה גם חם וגם הגן לא ממש בוטאני, אז עשינו תמונות לבלוג.
חולצה: מתאילנד
חצאית מכנסיים: alef alef, נקנו במונה יד שניה
נעליים: יד שניה בקיבוץ העוגן
תיק: נייקי
*הבהרה: הרגליים הלא פוטוגניות שלי הן לא חוסר תשומת לב, הן אמירה.
**
שיר מדהים
**
תמונות מקאזבגי
נשיקות
