היוש.
(אל תשכחו לראות את הוידאו בסוף).
רק לידיעת הקוראים,
עוברת עלי התקופה העייפה בחיי ויש לי פנס בעין. (כשהלכנו לישון לפני יומיים סטס דפק לי מרפק כל כך חזק לעין שהרגשתי דברים מתפוצצים שם. לפחות יש לי תמונה שווה להעלות לאינסטוש).
*
מה עוד? אני ממשיכה למלצר.
נפטרתי מהפרצוף המריר. אם תראו מלצרית עם חיוך מאוזן לאוזן תדעו שאני על סף שבירה. וגם הבוס שלי טוען שאני חופרת וצעקנית. וזה ידוע, יש לי בעיות שמיעה.
אין לי תירוץ לחופרת.
*
מישהו עשה לי חשק לטויטר. אני הכי צריכה מקום ללהגג בו את כל השנינויות החדות שלי שמתחילות בהיוש, נגמרות בביוש, ובדרך יש כמה פייסוש ואינסטוש. לא מתכוונת להתנצלוש.
*
קיבלנו מטלה בשיעור וידאו, להכין וידאו קצר שמצולם באור אחורי.
-לפני כמה זמן הייתי צריכה לקנות משהו בבית מרקחת ונזכרתי אחרי כניסת שבת (שכחתי שאני גרה בימי הביניים). אז כמובן שבעיר ענקית כמו ירושלים יהיה בית מרקחת אחד, כמובן שהוא יהיה במרחק שעה הליכה מהבית שלי וכמובן שאף אחד מחברי שעם רכב בעיר לא יענה לי כשאני צריכה. התמזל מזלי ועליתי על האוטובוס האחרון לשם. ברור שבדרך חזרה אני אלך לאיבוד ואמצא נתיב שעובר דרך שכונת מגורים שלא תעבור בה מונית גם עוד שנתיים. הלכתי, בוכה בכי תמרורים מעצבים כי בצורה שנסתרת גם מהאל הצלחתי להאריך לעצמי את הדרך ב40 (!!) דקות שלמות-
בקיצור, מטרת הסיפור היתה להגיד שכשהייתי חמש דקות מהבית שלי מצאתי את חורשת הירח. אז עוד לא ידעתי שככה קוראים לה, היא הייתה פשוט מאוד יפה.
קטנה, האור שמסתנן דרך העלים מרצד על הדשא ועל הפרחים הצהובים. האפיזודה המחרידה שעברה עלי בשישי שרבי התגלתה כמועילה, כי ממנה יצא הוידאו שהתחלתי את הסיפור הארוך שלי איתו.
כשבאתי לשם שוב אחרי כמה ימים אלוהים הנחית עלי מוזה, והחלטתי לצלם משהו שקשור באליס בארץ הפלאות. מזל שסטס התחפש לשפן בפורים.
*
אליס היא נועה צנקל המוכשרת והיפה, השפן הוא סטסיק שכאמור מככב בתחפושת שלו מפורים (איך לא חשבתי להתחפש בתחפושת המשותפת שלנו לאליס, ובמקום התחפשתי לגזר?!?!?!??? איךךךךך?? היו לי חמצוצים בשיער!!!)
*
צולם בניקון 7100, עדשה 50mm
השמלה של אליס מחנות יד שניה בפריז.
*
בסוף הפוסט הוידאו- אל תדלגו עליו בטעות. כל הפוסט הזה נכתב עבורו.
הוידאו:
רק בריאות לנו,
נשיקות
