‏הצגת רשומות עם תוויות קיץ. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קיץ. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 29 בדצמבר 2015

אנקדוטות על אוכל ועמרי קירון


חזרתי לעבוד כמארחת. בסוף המשמרת יונתן האחמ״ש הזמין לי לאכול. 
הוא שאל: מה את רוצה?
עניתי: מממ...
יונתן אמר: ברור שתאכלי פסטה. שמנת או שמן זית?
הסתכלתי עליו. הוא הסתכל עלי.
אמרתי: אני רוצה להיות מאלה שאוכלות בשמן זית. 
יונתן צחק ואמר: ברור שאת רוצה להיות מאלה, כתב שמן זית ושלח למטבח.
אחר כך הטבעתי את הפסטה בשמן זית שלי בפרמזן, כדי לא להרגיש מוענשת.


**


אופיר ויוני עברו לבית חדש ומהמם. סטס ואני באנו לסיפתח של קארמה טובה.
יוני אמר: אני רעב, אני רוצה משהו מתוק.
אופיר הציעה: אני אעשה לך טוסט עם שוקולד.
יוני אמר בעיניים נוצצות: לא. מלאווח עם שוקולד.


**


לא להכין בחיים, גם לא בטעות: פסטה עם טונה.

סטס הכין פסטה, ואני ממש שמחתי כי המשמעות של זה הייתה שיהיה לי מה לקחת ביום למחרת ללימודים, ולא לאכול שקשוקה בבגט. 
קמתי בבוקר שמחה וטובה לב (סתם. הייתי זעופה ועייפה) הוצאתי את אחת משמונים אלף הקופסאות שיש לנו בארון והלכתי למלא אותה בפסטה. פתחתי את הסיר ורחרחתי. היה ריח משונה שלא זיהיתי. טעמתי. זה היה פסטה עם טונה.
החזרתי כלאחר כבוד את כלי הפלסטיק לארון. באותו יום אכלתי שקשוקה בבגט.


**


בפינת ההכנתי ויצא לי מושלם:
סיר קסם (באמת ככה קוראים לו- וונדר פוט. נשמע הרבה יותר טוב בעברית) של פסטה עם ארטישוק, תרד, פטריות ובצל. יצא מושלם, למרבה ההפתעה של כולם. זה המתכון, הוא אפילו טבעוני, אבל באנגלית ויש להם שם אמות מידה משונות. 



**


שיר על פירה, להיכנס לאוירה. וגם: הוא מהפסקול של ריקוד מושחת. מנצלת כל הזדמנות לרפרנסים מהסרט.






**


בסוף שנה שעברה צילמתי את עמרי קירון , הבחור עם הכי הרבה סטייל בסביבה.
עמרי ואני גדלנו יחד בכפר סבא אך בשני מחנות אויבים: הוא היה בשומר הצעיר, אני בצופים. בחטיבה שלחנו מבטים עוינים מתחת לכובעי טמבל, נעלנו טבע נאות, שטפנו פנים מעט מדי ולבשנו בגדים שגדולים עלינו מדי ואין בהם שום זכר למודעות אופנתית. 

מזל שהתקופה החשוכה הזו בהיסטוריה שלנו חלפה. כמה שנים אחרי שסיימנו תיכון פגשתי את עומרי בפריז, טיילנו בתערוכה שהשכיחה מאיתנו את האיבה הישנה והפכנו להיות מה שיכול היה להיות bff אם היינו גרים באותו איזור חיוג (של מדינה). 

עמרי גדל והפך להיות כתב אופנה במאקו, אני גדלתי והפכתי להיות מישהי עם חברים מגניבים שהיא מנצלת לפרוייקטים שלה. 

את עומרי צילמתי בתל אביב לפרוייקט בקורס אופנה בהנחיית עדו לביא, הוא היה פוטוגני ומושלם והעביר איתי את הצהריים הכי חמים ולחים שתל אביב זוכרת.












בשמחות

יום שני, 25 באוגוסט 2014

פסים ונהנים, או: סיטינג און דה דוק אוף דה ביי.





הקיץ!! אני אוהבת אותו רק כשאני בים, או כשאני יושבת במזגן ובחושך. עכשיו אני במזגן ובחושך אז אני מרשה לעצמי להלל את הקיץ. הייתי כותבת לו סונטה אם הייתי יודעת. על עור שזוף, ויטמין די ולימונדה. 

סטס ואני היינו כמה ימים בהרקליון, כרתים לפני שבוע. בבית של אמא שלי יש ספרים קטנטנים כאלה, שקנינו בזמנו בסטימצקי בעשרה שקלים, של בתים בעולם. הספר האהוב עלי הוא בתי חוף ביון. יש בהם מוטיבים של עץ ושל ספנות: מגדלורים, עוגנים. ספות בפסים כחול לבן, וילונות לבנים מפשתן. 






יש לי בבית כמה מפרשיות ומגדלורים. הם נותנים לי תחושה של קיץ ושל ים, למרות שאני גרה בירושלים. 
במושב הדר עם ליד רשפון, יש חנות מקסימה שאמא שלי ואני מצאנו לפני כמה שנים. זה סטודיו לעיצוב שנקרא לולה ויש בו המון פריטים מקסימים, נוסטלגיים ועם מלא אופי. שם קניתי את המפרשיות הקטנות מעץ, מסגרות לתמונות, קופסאות, מצעים ווילונות. כשאני הייתי שם, חלק מהחנות היו מוצרים עם פגמים ממש מינוריים ובהנחות גדולות. אני ממש ממליצה לקפוץ לשם ולקשט את הבית באוירה ים תיכונית.

ואם לא, אז כמה רעיונות לעשי זאת בעצמך: סופר מדליקים וקלים.  

שיר שתמיד מזכיר לי קיץ ומעורר בי מלא נוסטלגיה הוא דאנסינג קווין של אבבא. 
הספר 'אחיות קיץ' של ג'ודי בלום הוא אחד הספרים שקראתי הכי הרבה פעמים. זה ספר מקסים, רומן רומנטי קליל ונעים, עם ריח של קרם הגנה מהשמש. בספר יש התייחסות לשיר הזה, כשיר שמסמל את תקופת הנעורים של הבנות, כשהיו בנות 12 וקופצות על המיטה ורוקדות. לי יש זכרונות כאלה עם שירים אחרים, אז קשה לי להישאר אדישה אליו. 

והשיר הזה משלב את התחושה הנוסטלגית ואת יון, אז הנה הבחירה המושלמת:




***

הטרנד הנאוטיקלי לא נעלם גם מעולם האופנה. פסים, פסים, פסים.
מכנסיים לבנים, סניקרס שטוחות, כובע רחב שוליים וכמובן, חולצת פסים. 
אה, ויאכטה יכולה להוסיף לאאוטפיט.

 Coco Roche, Elle Quebec May 2011

Vogue kids

Vogue UK, january 1972

Jean Paul Gaultier

 Vogue Korea

Harpers Bzaar 1951

 Vogue Japan 2011

MK




***

שיר מקסים של אוטיס ריי, שמהלל את הבהייה ואי העשייה, ואת ההתמסרות לים.



***


את השמלה המהממת קניתי בanthropologie בניו יורק, עם אריאל אהוב ליבי שחגג אתמול 25 קיצים. מדדתי מידה 6 ואז אריאל אמר לי את המשפט שגרם לי לאהוב אותו עד עולם: "אני חושב שאת צריכה מידה 4". מדהים, לא?
אז מדדתי את השמלה במידה 4 והיא היתה טובה עלי, קצת העלתה לי את הציצים למעלה אבל זה לא משהו שאני לא יכולה להתמודד איתו. המוכרת אמרה שהיא לא האמינה שהיא תעלה עלי (כלבה) אבל הנה הוכחתי לעולם שמידה 4 עולה עלי. 

היא עלתה 100 דולרים חדשים (והיא עוד הייתה במחלקה של ההנחות!), אבל אין ספק שהיא הייתה שווה את זה. האיכות מורגשת: הבד עבה, לא מתפורר אחרי שתי כביסות, התפרים מהודקים וישרים, אין חוטים סוררים. הגזרה יושבת מושלם על הגוף. מצאתי קישור למי שמעוניינת של השמלה באי ביי, אתן יכולות לקחת את מבנה הגוף שלי כנקודת מוצא למידות. מידה 6 הייתה טובה אבל קצת רחבה באיזור החזה. והיא גם קצת ארוכה, או שאני קצת קצרה.

את התיק קניתי כשהייתי בצבא במנגו. מנגו, קבלו ח"ח על העמידות.  




זו חנות יד שניה מדהימה שלצערי הייתה סגורה ורק יכולתי להזיל ריר על חלון הראוה. הנה קישור לדף שלה בפייסבוק, אם אתם מגיעים לאיזור אני ממש ממש ממליצה ללכת לבקר שם.  












שיר מקסים לסיום.


נשיקות

יום שבת, 26 ביולי 2014

טרגדיית הביקיני שלי, וההתאוששות המהירה. וגם: פוסט תירוץ לוידאו חדש

וידאו שעשיתי עם אנה-לי המהממת לבגדי ים שלמים. בגדי הים הם מאמריקן אפרל ומשוק הכרמל.

*

הקיץ ממש לא התחיל, הוא כבר די בעיצומו. אז אין לי תירוץ למה הפוסט הזה נכתב רק עכשיו ולא כשהוא עוד היה סוג של רלונטי, אבל, ופה אני מצטטת קולגה לרשת- "בפעם האחרונה שדרשו ממני דין וחשבון על מעשי, אני חושבת שהתפטרתי." (מ. מורנינגסטאר).
 סתם, האמת שזה לא קרה. כשמבקשים ממני דין וחשבון אני בדרך כלל מתקפלת ונבהלת ומפרטת אותו כמו רואת חשבון מן המניין. אבל אני אוהבת את המשפט הזה. 

בכל מקרה, אני אתחיל בסיפור, ואני אעשה אותו קצר.
הלכתי לרופאת עור-->היא אמרה לי שאני לא יכולה להיחשף לשמש באיזור הבטן--> בכיתי--> נסעתי לפרינסס טאם טאם לקנות בגד ים שלם--> מאז במקום את הבטן אני חושפת ציצים. הסוף.

אז לכל מי שבא לה להיות קצת יותר מקורית מביקיני, פחות מתאמצת ממונקיני ושיהיה לה יותר נוח מטנקיני- הבגד ים השלם הוא בדיוק בשבילה (וזה גם לא נגמר ב'ני' שזו סיומת מעצבנת). 

**הערה: מצאתי רק שירים שמהללים את הביקיני, שזו הדרה מעצבנת של כל מי שלובשת בגדי ים אחרים. אני פונה בקריאה נרגשת לכל המוזיקאים קוראי הבלוג לעשות עם זה משהו. אז יהיו היום שירים של ביקיני, למרות שהעניין סותר בתכלית את מהות הפוסט של היום**



הסגנון החביב עלי: מפתח ירך גבוה, מבחינתי יכול להגיע עד הצלעות

והאמת שאין לי יותר דרישות מבגד הים. סטרפלס, רצועות דקות (עדיף לא עבות. פס שיזוף מבאס), שחור, צבעוני, וכו' וכו' הכל הולך.


כמה דוגמאות והצעות. (גם אם לא לקיץ הזה אז לקיץ הבא.)

agent provocateur. אני לא חושבת שזה בגד ים יפה, והוא גם לא ממש יושב תחת הקטגוריה של בגדי ים שלמים, אבל הוא הזכיר לי את מה שהג'ינג'ית מהאלמנט החמישי לבשה בסרט את הכנסתי אותו.

 american aparel

american aparel - זה בגד ים שיש לי, ואני מאוהבת בדוגמנית הזו.

dolce gabbana 

פלפל.
והוספתי תמונה של יעל בר זוהר המהממת, שלטעמי אף אחת לא הצליחה להיכנס לנעליים שלה, לא בפלפל ולא בפוקס. 



  filles a papa. המוטו שלי
 finds. דקלים איז דה שיט 


belle&sue, אחד האהובים עלי. מאחורה הוא עוד יותר יפה


h&m

oyhso 
 etam


princesse tam tam. זה הבגד ים שעזר לי לצאת ממשבר הביקיני שאיתו התחלתי את הפוסט. ראיתי אותו על הבלוגרית אלכסיס מcherry blossom girl ואמרתי לעצמי שאם היא כזו מגניבה עם בגד ים שלם אז גם אני יכולה להיות. בסוף קניתי בגד ים משוק הכרמל. 


*הפסקת ביקיני*



 gottex

gottex 

 Kenzo
 Mara Hoffman
Mara Hoffman 
 Topshop

 Topshop

Ugly Duckling 

 We are Handsome

We are Handsome

We are Handsome

We are Handsome


ועוד השראות לסיום, לא לפני אם כל בגדי הים השלמים:


**



מפה 


Hilda by Duane Bryers
אין לה בגד ים שלם אבל אני אוהבת אותה צוחקת בפרצוף של הפינאפ. 

Kate Pugsley 


אישה בלי טוסיק. מפה


Jeffrey T. Larson

Leslie Graff striped swimsuit


אני מסיימת בתפילה לשקט ולשלום, ולחזרת כל החיילים שלנו בבריאות ובשלום

נשיקות
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...