צעיפי ענק, או: הגזמות בקטע טוב

(אז בהמשך לפוסט הקודם בו אני מתלוננת על הקור המקפיא ועל זה שאני לא זזה מטר בלי הרדיאטור שלי.)

אוקיי, הרי אי אפשר באמת לשבת בבית במשך חודשיים שלמים, לראות שוב את בנות גילמור ולאכול פריכיות, נכון?

לא. אי אפשר. אז בלית ברירה מצאתי פתרון לימים המחרידים של שיא החורף בו הלחיים השמנמנות שלי מאיימות לנשור: אני לוקחת את השמיכה שלי איתי החוצה.

בהודו קניתי של ענק, שהתכסיתי איתו כשישבתי בדרמסאלה וחשבתי על החיים (בטח. תראו לי מישהו אחד שבאמת חשב על החיים בהודו ולא רק נהנה לספר שזה מה שהוא עשה). בישראל הוא משמש כצעיף אוברסייז ענק, שבמקרה הצורך הופך גם למכסה מפני הגשם וגם לשמיכה, כי בחוג לתקשורת צילומית במכללת הדסה לא שמעו על זה שהגיע החורף לירושלים והם ממשיכים לשים מזגן על כפור מוחלט, אז אני צריכה לשבת בשיעור רועדת עם הצעיף שלי כרוך סביבי כמו מומיה.

ובכן, אי אפשר שלא לשים לב לכמה מגניב ושיק צעיף אוברסייז. אני אוטומטית הופכת ל'לא מתאמצת שסובלת מקור ונהיות לה לחיים אדומות ועיניים בוהקות'. יש לי ארבעה כאלה, שאחד אמא שלי לקחה באופן מסתורי, ועוד שניים שנראים יותר מדי כמו שמיכות טלויזיה. אז נותרתי עם אחד, שהוא אמנם מהמם (וטכנית שייך לסטס, אבל מה ששלו שלי וכו') אך פחות נעים מהשאר ויש שיגידו קצת דוקר. אוקיי, אני דפנטלי יכולה להתמודד עם זה.

***

(אומרים שעוד מעט ירד שלג בירושלים. דנה ואני כבר עובדות על הגרסה שלנו לפרוזן.)

***

כמה השראות וגם ! לני קרביץ מוביל הטרנד שממש הגזים ולקח את שמיכת הטלויזיה שלו והוציא אותה מהקשרה.

ועוד כל מיני דברים שווים של חורף פה

Follow Noa's board Winter Outfits on Pinterest.

***

אז קבלו את המלצתי הכנה לרכשו צעיף אוברסייז ענק ומוגזם, כך תרגישו סופר מגניבות (מגניב זה האופנתי החדש) וגם יהיה לכן חם בקטע לא פרופורציונלי (פרופורציה זה אוברייטד).


אני לובשת: צעיף מהודו
חולצה של loft נקנתה במונה יד שניה
מכנסיים מh&m
תיק של מייקל קורס


צילמה דנה טל אל המהממת שיצאה איתי בגשם ובקור המקפיא של ירושלים וגם! החזיקה את המעיל תוך כדי הצילומים. כשיש כישרון אז יש כישרון.

***


זוכרות את קרייג דייויד? אז זה.

***


פסטישלג שמח שיבוא עלינו לטובה

נשיקות

חורף טוב, מתי תגיע? או: מישהו אמר לי פעם: מה את, זאב?

אני מהבחורות שאוהבות כשמעונן. יש לי בעיה קלה עם יותר מדי אור. הוא גורם לי להרגיש חשופה ולראות את כל הפגמים שבעולם. ובי, בעיקר.
תמיד אני אהיה זו שאבקש לסגור את החלונות, להסיט את הוילונות, ואם יש יותר מדי מנורות דלוקות אני אהיה זו שאקום לכבות אותן ואלווה במבטי שנאה מצד כל הרוחניקים המעצבנים שאוהבים שכל כךךךך מואר כי ׳איזה יום יפההה היוםםםם!!!׳. כאמור, פעם מישהו שאל אותי אם אני זאב. אז אני לא אבל אני נושכת.

אתמול קמתי בבוקר והיה טיפה מעונן. והתרגשתי קצת כי מאז שעברתי לירושלים השמש פה רק יוקדת ומסנוורת וחושפת את כל הכיעור והלכלוך. אז היה מעונן. ומאוד שמחתי כי אמרתי לעצמי שאולי זו בעצם תחילתו של החורף?
אני מתגעגעת לחורף לייט. החורף בפריז היה לגמרי הארד קור. גם ארוך וגם קור. במשך שבעה חודשים לא יצאתי מהבית, הרגשתי כמו דובון חסר צורה והעור שלי התייבש ונבקע ובכלל נראיתי כמו אדמות הנגב. מעולם לא חוויתי כזה קור כמו בפריז: שלפעמים התקשיתי להזיז את השפתיים. שקפאו לי הלחיים (ולי יש לחיים שמנמנות כמו של תינוקות אז זה שטח פנים ממש גדול שקופא).

ואני אוהבת חורף, ואפילו מאוד (כן, הנה איזכור לשרית חדד), וממש התגעגעתי לאיזה חורף נחמד, קליל, שייגמר אחרי שלושה חודשים. שלא יהיה לי קר מדי אבל שאני אוכל ללבוש את המעילים ההורסים שהצטיידתי בהם במשך השנתיים שגרתי בפריז. שאני אוכל להתכרבל עם ספר במיטה (בדיוק קניתי את מאה שנים של בדידות בתחנה המרכזית בעפולה בעשרה שקלים. הבושה, הבושה איך עדיין לא קראתי אותו) ובאותה מידה גם לצאת לשתות יין באיזה באר נחמד בעיר, או להסתובב ברחובות. מין קור ביניים שכזה, שמאפשר גם פעילויות אינדור וגם פעילויות אאוטדור.

אבל הוא טרם הגיע. אני מתגעגעת לריח של הגשם, שאני לא יודעת למה אבל הוא לא הורגש בפריז. היה המון גשם, בלי ריח. אז מה גשם שווה אם אין כנרת ואין ריח? אולי בגלל זה הצרפתים קיבלו חורף מושלג.
והחורף של 2012 הייתה ההוכחה הניצחת שאלוהים שונא את הצרפתים.

בינתיים לבשתי צבעים של חורף. אולי מישהו שם יבין את הרמז.

שמלה של Tees Factory מאיזו חנות בוטיק בכפר סבא
תיק של Michael Kors
נעליים של Eram מפריז
ג'קט של Cottonade ממונה יד שניה

נסיים עם השיר For Emma של Bon Iver

(הלוא הם חורף טוב)

שהוא שיר יפה ורגיש.

ונשיקות

(היום קמתי בבוקר לשמש יוקדת)