היוש
אז גמלה בי החלטה. אני זונחת את הלוק המינימליסטי כי הקטע הבוהמייני קנה אותי. בא לי להיות צבעונית ומנופנפת ושמחה. קניתי קצת פרטי בייסיק בוהמיינים בפוראבר 21 שאוכל לשחק איתם במשך העונה. כמה תחרות, כמה שרשראות וצמידים, אוברול מגניב. פרנזים לא, לא מעריצה בכלל.
*
אני אעלה פוסט בהמשך עם רעיונות מגניבים למימוש הלוק (שבנקודה הזו של הזמן כבר נהיה נדוש אבל זה לא מעניין אותי אפילו קצת), ובינתיים אנעים את זמנכם בהפקה האהובה עלי בכל הזמנים.
*
כשגרתי בפריז יום אחד ירדתי למטה בדרכי ללא לעשות כלום, שזה היה הדבר שהכי אהבתי לעשות בפריז, וראיתי ממש מתחת לדירה שלי ליד פח הזבל ערימה של ווג. אספתי אותה מהר לפני שהטמבל שהשאיר אותה שם יתחרט ועליתי בריצה הביתה להחביא אותה.
אחד הגליונות היה מנובמבר 2010 (אז זה לא היה כזה ישן), והיתה בו הפקה שצילם מייקל ג'נסון את סאשה פיבוברובה. הצילומים כל כך רכים, הסטיילינג עדין ומדויק. הקרבה המקסימה והכאילו משפחתית בין הילדה לסשה מדהימה. הנוף הכפרי והאור המעונן גורמים להפקה להראות כאילו היא נלקחה מסיפור, הפריימים קולנועיים והזויות והקומפוזיציות נוגעות ללב (בחיי שחיפשתי דרך אחרת להגדיר אותם ולא הצלחתי).
*
הייתי לוקחת: את השמלה הארוכה הלבנה עם הכמה פסים האדומים ואת הכובעים.
הייתי רוצה: שכשתהיה לי ילדה אני אעשה לנו כאלה תמונות
וגם: להיראות ככה אחרי לידה
ועוד: כזה בית.
ואחרון: את האפשרות ללכת עם שמשיה בלי להיראות בת 200 או מאידך פתט
***
פלייליסט של סלבס עושים קאברים לסלבס
***
תהנו
יאלוש, לאב יה
