מערכות יחסים הן דבר מרתק. הן מפחידות כמו שהן שואבות. הן מייצרות תלות באהבה. אני תוהה לפעמים איפה מתבטא הפער בין השדים שלי למציאות. איפה נמצאים הסדקים שמהם הם יוצאים לעולם.
החיים מקיפים אותנו במראות, דרכם אנחנו משתקפים ומתגלים. אני חושבת על זה הרבה, איך מערכת היחסים שלי שינתה אותי, מה היא לימדה אותי על עצמי.
איך שבתוך שגרה הדברים קורים בבהירות, כמו הארה. כמו לחבק מישהו בלילה, כמו גוף חם לגוף חם.
זה וידאו שעשיתי בתחילת שנה שעברה. סטס שונא אותו, ואולי אני יכולה להבין מאיפה זה מגיע. אבל לי הוא מסמל הרבה: היום אני מסתכלת עליו וזה כמו לקרוא את היומן שלי מהתיכון. עם מי אכלתי צהריים, מאיזה שיעור הברזתי, במי הייתי מאוהבת.
***
ועדיין, אני לא מייחסת הרבה חשיבות ליום האהבה. כשסטס ואני חגגנו שלוש שנים שנינו שכחנו את התאריך. אני מעדיפה לקנות לסטס בכל יום רגיל פקאנים מצופים בשוקולד ואז לאכול לו אותם.
***
פעם קראתי את הסוד של מדונה לחיי זוגיות טובים. היא אמרה שהם אף פעם לא הולכים לישון כועסים.
סטס ואני הרבה פעמים ישנים גב אל גב אחרי ריב. הדבר האהוב עלי הוא איך מתוך ההרגל של השינה אני קמה מחובקת ואז אנחנו ממשיכים לכעוס כל היום שאחרי.
***
לא רואה משהו טוב ביום האהבה. לא מספיק אני מרגישה בת שמונים, ממש מה שאני צריכה זה ללכת למסעדה כשכל שאר הסועדים הם זוגות דביקים ומאושרים שיתנשקו לי מול הפרצוף ויגרמו לי לרצות להקיא את הפסטה שלי, ולהרגיש בת מאתיים.
*
הרבה אהבה, רק אל תעשו אותה פומבית. יש אנשים עם רפלקסים רגישים.
