יום שבת, 19 בספטמבר 2015

הרבה דגים בים או: פוסט בהשראת ראש השנה




אמנם עברו כמה ימים מאז ראש השנה, אבל אני וול נואן פור ההצתה המאוחרת שלי. לכבוד ראש השנה, פוסט דגים.


***


חזרתי מקייב אחרי 12 ימים, והספיקו לי בדיוק עשר דקות בשביל להתאהב בה לגמרי.

באתי אליה עם ציפיות נמוכות מאוד, אבל כשיצאתי משדה התעופה והקור המרענן הכה בי, הבנתי שזה הולך להיות יותר טוב משחשבתי.

העיר מעוננת ואפורה לעיתים. הבניינים האירופאים הקלאסיים מתחככים בבנייני השיכונים הסובייטים. האנשים ברחוב יפים, האוכל טוב. סוף סוף הרגשתי קצת סתיו אחרי תקופת היובש.


(החלק היחיד בפוסט שלא קשור לדגים)


***



כבר כמה זמן שיש לי אובססיה קלה למגדירי צמחים ובעלי חיים ישנים, כאלה שיש בהם ציורים עדינים ודהויים, הדפים שלהם מצהיבים.
 קניתי מגדיר מהמם בשוק בברוקלין, ועכשיו מצאתי אחד נוסף בשוק הפשפשים בקייב.
הספרים כל כך מתוקים, הציורים כל כך יפים שהדבר היחיד שמתחשק לי לעשות זה למסגר אותם ולתלות בכל פינה בבית.

עדיין אין לי אחד של בעלי חיים, בינתיים אסתפק בזה:





(עוד ספרים שאני רוצה לאוסף: פרפרים, וחיות תת מימיות)



***



פדרו לורנצו



***


מאז שראיתי איזה פוסט על בלוגרית שעושה בעיקר צמות, התחלתי לקלוע באובססיביות. כל בוקר לפני משמרת הייתי יושבת מול היו טיוב ולומדת לעשות לעצמי צמות: מסביב לכל הראש, על הצד, צמה הפוכה, צמת דג. 
בניגוד לציפיות  הנמוכות שלי מעצמי- התברר שאני די טובה בזה. אולי ההשקעה משתלמת, אחרי הכל זה לא דבר של מה בכך לקלוע צמות לפני משמרת שמתחילה בחמש בבוקר. 













***


ֹשְנֵי דָגִים נֶחְפֵּזוּ
וְיָרְדוּ לִמְצוּלוֹת הַיָּם
לְסַפֵּר אִיֹש לִרְעוּתוֹ
מַה גָּדְלָה אַהֲבָתָם.

ֹשְנֵי דָגִים צָלְלוּ
וְֹשָהוּ בִּמְצוּלֹות הַיָּם
וּכְכָל ֹשֶהִרְחִיקוּ הָלוֹךְ
כֵּן גָּדְלָה אַהֲבָתָם.

וְלֹא עוֹד עָלוּ אֶל הַחוֹף
אוֹהֲבֵי-מְצוּלוֹת-הַיָּם.
יֵלֶא הַפֶּה מִסַּפֵּר
מַה גָּדְלָה אַהֲבָתָם.



אהבה/ דליה רביקוביץ'



***







Fish in the sea you
 know how I feel

River running free
 you know how I feel
Blossom on the tree
 you know how I feel




***


משאלות דג הזהב שלי הלא חשובות שלי

אז אני סאקרית של משאלות ולא משנה על איזה תיק אני אהיה בקראש, או איזו שמלה תעשה אותי רזה, כשזה מגיע למשאלות אני תמיד מבקשת אותו דבר, שזה סוד. אבל חוץ מהמשאלות הרגילות שלי הייתי רוצה:

1. מוזה. ולא להתייאש כשהיא לא באה, אלא להילחם בה ולהמשיך בלעדיה.
2. וגם כוח רצון לעשות את הדברים שאני רוצה לעשות ולא להימרח מול הפייסבוק ולקנא בחיים של בחורות מושלמות.
3. את המארז של כל שירי יהודה עמיחי



***


שתהיה לנו שנה טובה

2 תגובות:

  1. כל הכבד על קליעת הצמות, במיוחד ב5 בבוקר.
    יש מצב שהדפס דגי הזהב נתן לי השראה לפוסט(:

    השבמחק
  2. הצמות מהממות! בא לי גם - חושבת שמאוחר מדי לבקש משאלות (= שיער ארוך ומלא) לשנה החדשה? ;-)

    שנה נפלאה! מקווה שקיבלת את המארז של שירי יהודה עמיחי 3>

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...