היוש
לונג טיים נו סי או משהו. דיי הרבה קרה בזמן האחרון. אני אתחיל:
1. הלימודים התחילו. טכנית כתבתי איזה שני פוסטים מאז תחילת השנה האקדמית, אבל לא ממש דיברתי עליה. אז הנה: אני סובלת. לא כיף לי. אני לא מוצאת את עצמי. הכל מלחיץ אותי.
אני מרגישה מבולבלת בלימודים. לא מצליחה להבין מה אני רוצה לעשות ומה סדר העדיפויות שלי. כולם אומרים ששנה ב' היא מחרידה, אבל איכשהו חשבתי שעלי זה יפסח ואני אפרח עוד יותר משנה א'. בינתיים זה לא קורה לי.
2. עזבתי את עבודת הקיץ שלי ומיד התחלתי עבודה חדשה. אני מארחת במסעדת אדום בירושלים. בריאיון שאלה אותי המנהלת למה אני רוצה להיות מארחת. עניתי שאני רוצה להתלבש יפה.
אז אני סופר דופר נחמדה לאנשים, לא לובשת פיג'מות לעבודה ואוכלת פסטה מעולה בסוף משמרת (מאז שהפסקתי לאכול בשר אני אוכלת רק פסטות. אני מתגעגעת לעוף. אני מסתכלת על אנשים ורואה פולקה, כמו מרסדס שהייתה בדיאטה בסדרה גלי וראתה אנשים שהם אוכל בכל מקום).
3. עשיתי פס בשיער אבל כבר דיברנו על זה בפוסט הקודם שנכתב לצאת ידי חובה.
4. דיברתי עם אופיר אתמול.
היא אמרה: מישהו אמר לי בעבודה שאני כל יום נראית כמו מישהי אחרת.
אמרתי: אני נראית אותו דבר כבר שנים.
היא אמרה: אני מקנאה בך שאת יודעת מי את.
אמרתי: אני לא יודעת כלום.
5. בשבוע האחרון לסטס היה כאב שיניים נוראי שליטרלי השבית אותו לגמרי. מצבו הביש גרם לי לתחושת סיסטר מרי רצינית. הייתי האחות הרחמניה: שטפתי כלים וסידרתי את הבית פעמיים ביום. בישלתי כל יום. אני חוזרת: בישלתי. כל. יום. ואני שונאת לבשל. זה מרגיז אותי. הירקות האלה שצריך לשטוף ואז לחתוך ואז לטגן ואז לשטוף את הקרש ואת הסיר ותמיד להיות בלחץ מזה שיש תולעים בפטריות. ולהיות ליד הגז עד שזה מוכן ולערבב כל שניה ואז בסוף בכלל לא יוצא לי טעים כי בנוסף להכל אני גם לא יודעת לבשל. למשל: גיליתי שחציל הוא לא חלול כשגרתי בפריז ועדי ניצן באה ללמד אותי להכין לזניה. הייתי בת 22 כשלמדתי שחציל הוא ההפך מחלול (שכחתי את המילה לזה).
אז הכנתי אוכל, קניתי לו פרוביוטיקה ומעדנים בסופר כדי שהוא יוכל לאכול כמו תינוק מינוס הגרבר. השוס הגדול: מעדן ג'לי פטל. אני מכורה לזה.
כל פעם שכאב לו הצעתי לעשות לו מסאז' ברגליים. אני חושבת שהתנהגתי למופת והייתי חברה מוצלחת ביותר.
6. והוא החלק הכי חשוב. כחלק מתהליך היציאה מתחושת הדשדוש במקום שלי, אני משנה את סגנון הלבוש שלי. זה נשמע כמו הצהרה (אני הולכת להיות בלה בלה בלה!!!) אבל זה לא. זה משהו שקרה לי בזמן האחרון, אני פחות לובשת בגדים צבעוניים, פחות בגדים צמודים. חשוב לי שהבדים ינשמו ושיהיה לי נוח.
בשיחה עם אופיר אתמול (עע" סעיף 4) דיברנו על המקום ממנו שינויים מתחילים. אצל אופיר השינוי מתחיל מבפנים ומשם ממשיך החוצה. אצלי הוא צריך להתחיל בחוץ. בגלל זה עשיתי פס אפור, בגלל זה אני מתלבשת שונה מפעם. אולי זה אומר שגם אצלי שינויים בתחילים מבפנים, ואני צריכה לדבר עליהם בשביל להבין את זה.
בכל מקרה, החלטנו שאנחנו הולכות לעשות סדר בארונות ובחיים שלנו.
מדוע נשים צריכות להתפקע מתוך הבגדים? כה אמר ג. כהנא
בכל אופן, אני מרגישה שבשביל הסדר החדש שאני משליטה בחיים שלי, הבגדים שלי צריכים להיות שני דברים: מינימליסטים ומונוכרומטיים. ונוחים גם.
הבעיה: אני לא יודעת אף פעם מתי יש לזה שיק קלאסי ומינימליסטי ויפני, ומתי אני סתם נראית סמרטוטה ומפוג'מת. כאמור, אין לי מראה בבית (אבל תקופת אין המראה עומדת להיגמר. הבאנו מראה. עכשיו רק צריך לתלות אותה).
רשימת הקניות שלי היא כזו:
שני זוגות מכנסיים שחורים, נוחים ולא צמודים ומבד מוצלח.
שני סוודרים שחורים. לא מהנמתחים, מהאלה ששומרים על הצורה שלהם אחרי שלוש כביסות.
סוודר אפור (עם עדיפות לצווארון גולף ענק שאני אוכל להכניס שם עוד ראש אם אני אצטרך).
חולצות ארוכות מאווררות ונעימות, ושתהיה להן צורה. (צבעוניות נדרשת: שחור-אפור-בז')
חולצת טריקו גולף. קצת גדולה ורחבה.
חולצה לבנה מכופתרת אוברסייז.
סניקרס יש. כבר סיפרתי על מבצע השניים בשמונים בגרופון.
איפה קונים את הדברים האלה? אני לא יודעת איפה קונים בייסיק חדש. כבר כל כך הרבה זמן אני קונה כמעט רק בחנויות יד שניה ואני לא יודעת איפה הבייסיק הטוב נמצא. נשות העולם, עזרו לי.
הנה תמונות מלוח ההשראה שלי, כולן ועוד נמצאות פלוח פינטרסט הבא:
יחי המינימליזם, יחי השינוי. ביוש
שנה ב' היא תמיד מחרידה, לא? נראה לי שזה מין חוק לא כתוב שכזה. תחזיקי את עצמך חזק, זה יעבור (ואני בשנה ג', אז יש לי מילה בעניין).
השבמחקביומולדת שלי, שהיה קצת לפני תחילת השנה, נסענו לירושלים ואכלנו ארוחה חגיגית במיוחד באדום. היה מעולה. אז אמנם אני לא מאמינה בפסטות וגם לא אכלתי שם כאלו, אבל עדיין מפרגנת לך :)
לגבי שינוי המלתחה - אני חושבת שהבגדים שלך מקסימים (לפחות אלו שהוצגו כאן), אבל מבינה את הצורך בגיוון. מכירה את MONKI? זה מותג שוודי שגיליתי דרך אסוס ונראה לי יענה על הצורך שלך במונוכרומטיות שקטה וגזרות מרוחקות אך מעוצבות. אני קניתי מהם טישרט עם חדי קרן, שזו לא בדיוק דוגמא לתחכום המלתחתי שאת מחפשת, אבל המכנסיים שלהם נראים לי מבטיחים.
זה נחדמ לדעת מי את, אבל קשה לי להאמין שגם היודעים מי הם לא מפקפקים בעצמם מדי פעם.
השבמחקאני חושבת שאת רוב הדברים שאת מחפשת ניתן למצוא בזארה.
אבל מרגיש לי שאת קצת צעירה מדי לכל השחור אפור הזה, למרות שזה בטח ימאס לך ותחזרי לצבעוני בימים חמים ושמחים יותר.
בכל מקרה, בהצלחה עם השינוי.