סנאפ אאוט אוף איט

כאילו פתאום חשבתי לעצמי שאני כבר מלא זמן בגישה שלילית בקטע לא כיף. דמיינתי אנשים אומרים "אוך עוד פעם זאתי מתבכיינת פה בבלוג שלה". 

אז אני יוצאת מזה. סנאפ סנאפ סנאפ. ככה פשוט. 

יצאתי

אני אתחיל בפוסט אופטימי ומתקתק אך מגניב בקטע לא מודע לעצמו.  

 הומאז' למונדריאן

 טינה בארני

 מפה

בא לי להיות הצלמת שמצלמת צילומים בדיוק כאלה.

**

הנה קליפ שנראה כמו כל התמונות ביחד

**

היום רציתי ללכת לקנות בגדים אבל היו לי יותר מדי דברים לעשות. אז התחלתי לראות סקנדל. ציפיתי להרבה יותר, פרק הבכורה היה מעפן ברמות שלא ציפיתי משונדה ריימס. משחק רעוע ביותר, תסריט מעצבן ומזיע ממאמץ.
אחותי, את האנטומיה של גריי כבר עשית. את טוטאלי יכולה לנוח על זרי הדפנה לנצח נצחים. אי אפשר להתעלות מעל מרדית' גריי וכריסטינה לוי כהן יאנג.

**

חוץ מזה שיצאתי מזה וכולי סופר שמחה אני בסטרס היסטרי שאני מחכה שיעבור לי כבר מתחילת השנה אבל הוא מתעצם. אני רוצה לעשות ויפאסנה, או שיהיה לי איזה גורו שיעשה לי רייקי וישים לי מחטים ונשיר שירי הלל לראמה ולקרישנה ואני ארגע. 

**

הערה של אופיר בהקשר לפוסט הקודם:
אופיר: את צריכה להרחיב על עיניין הפסטה. הרי את מדברת על איכות חיים, את לא יכולה לשנות את המלתחה שלך למונוכרומטית מינימליסטית ויפנית ולאכול פסטה בשמנת. את צריכה לאכול פסטה בשמן זית.
אמרתי: אני צריכה לא לאכול פסטה בכלל.

**

צולם בפריז בערב חסר דאגות.

נשיקות