מיומנה של עצלנית. וגם: לוק אוף סאם דיי

הקיץ הזה היה כולו בשבילי יציאה אחת גדולה משגרה. היה לי הרבה זמן, אבל הכל היה מבולגן ולא מצאתי את עצמי. ביליתי רוב הזמן בבתי מלון, משלימה את האנטומיה, את הסמויה ואת דה וויס. או שאכלתי הרבה או שבקושי אכלתי. הייתי במלא מקומות אבל קניתי בזארה. באיזה שלב הפסקתי לקחת איתי את המצלמה שלי אבל הסתכלתי כל היום בתמונות ופנטזתי על הדברים שאני הולכת לצלם. רציתי לכתוב פוסטים אבל לא עשיתי את זה. מצבי הצבירה שלי היו: 1. בתחתונים מעוכה במיטה או 2. במדים של העבודה נראית כמו פח זבל. 

אני לא מתלוננת. עבדתי, טיילתי, לא מלצרתי. אבל אני כועסת על עצמי על בזבוז הזמן המשווע מבחינה אישית ומקצועית והתפתחותית שהקיץ הזה היה בשבילי. יכולתי לעשות מלא דברים ולא עשיתי אותם, וזה תמיד קורה לי ותמיד אני בסוף רק מתבאסת על עצמי.

**

**

אז בשביל להרגיש שאני כן עושה משהו, לבשתי את הגלביה המעולה הזו של קסטרו (שאמא שלי קיבלה ליום ההולדת שלה, ואני רציתי גם כזו ואפילו שלחתי לקסטרו הודעה בפייסבוק בשביל לשאול איפה אני יכולה למצוא אותה והם כתבו לי שהיא אזלה מהמלאי, אבל בשיטוט מקרי בקניון מלחה היא הייתה מונחת על הקולב, מחכה לי.) ויצאתי עם סטס לאכול המבורגר צמחוני בעיר העתיקה של רודוס. גררתי אותו לאיזו סמטה נחמדה וביקשתי ממנו לצלם אותי. אחרי שלוש תמונות הוא אמר שזה מבאס אותו, והוא לא ידע להסביר לי למה. האמת שזה נגע לי ללב. לי יש המון דברים שמעציבים או מבאסים אותי ואני לא יודעת להסביר מה יש בהם שמדכדך אותי, הם פשוט כאלה. רק ביקשתי ממנו עוד כמה תמונות ושחררתי אותו מזה, אפילו בלי פרצופים.

אנחנו פשוט ממש צריכים כבר לחזור לשגרה, לסדר את הדירה שלנו, להתחיל לעשות דברים בנפרד. להתחיל לעשות דברים באופן כללי. 

**

קניתי באמסטרדם בחנות האהובה עלי בעולם, הלא היא HEMA- לק נצנצים. מרחתי אותו על לק שחור וסטס קרא לי פאנקיסטית בת 16.

**

בשלושה ימים האחרונים רודוס הייתה גשומה,סוערת ואפורה. אני נהניתי ממזג האויר הזה, הוא נראה לי רומנטי וגרם לי להרגיש כאילו אני מקומית, לא יודעת למה. 

**

הגלביה של קסטרו

הכפכפים של הויאנס

התיק של נייקי

התמונות של האייפון

נשיקות