יום שני, 25 באוגוסט 2014

פסים ונהנים, או: סיטינג און דה דוק אוף דה ביי.







הקיץ!! אני אוהבת אותו רק כשאני בים, או כשאני יושבת במזגן ובחושך. עכשיו אני במזגן ובחושך אז אני מרשה לעצמי להלל את הקיץ. הייתי כותבת לו סונטה אם הייתי יודעת. על עור שזוף, ויטמין די ולימונדה. 

סטס ואני היינו כמה ימים בהרקליון, כרתים לפני שבוע. בבית של אמא שלי יש ספרים קטנטנים כאלה, שקנינו בזמנו בסטימצקי בעשרה שקלים, של בתים בעולם. הספר האהוב עלי הוא בתי חוף ביון. יש בהם מוטיבים של עץ ושל ספנות: מגדלורים, עוגנים. ספות בפסים כחול לבן, וילונות לבנים מפשתן. 






יש לי בבית כמה מפרשיות ומגדלורים. הם נותנים לי תחושה של קיץ ושל ים, למרות שאני גרה בירושלים. 
במושב הדר עם ליד רשפון, יש חנות מקסימה שאמא שלי ואני מצאנו לפני כמה שנים. זה סטודיו לעיצוב שנקרא לולה ויש בו המון פריטים מקסימים, נוסטלגיים ועם מלא אופי. שם קניתי את המפרשיות הקטנות מעץ, מסגרות לתמונות, קופסאות, מצעים ווילונות. כשאני הייתי שם, חלק מהחנות היו מוצרים עם פגמים ממש מינוריים ובהנחות גדולות. אני ממש ממליצה לקפוץ לשם ולקשט את הבית באוירה ים תיכונית.

ואם לא, אז כמה רעיונות לעשי זאת בעצמך: סופר מדליקים וקלים.  

שיר שתמיד מזכיר לי קיץ ומעורר בי מלא נוסטלגיה הוא דאנסינג קווין של אבבא. 
הספר 'אחיות קיץ' של ג'ודי בלום הוא אחד הספרים שקראתי הכי הרבה פעמים. זה ספר מקסים, רומן רומנטי קליל ונעים, עם ריח של קרם הגנה מהשמש. בספר יש התייחסות לשיר הזה, כשיר שמסמל את תקופת הנעורים של הבנות, כשהיו בנות 12 וקופצות על המיטה ורוקדות. לי יש זכרונות כאלה עם שירים אחרים, אז קשה לי להישאר אדישה אליו. 

והשיר הזה משלב את התחושה הנוסטלגית ואת יון, אז הנה הבחירה המושלמת:




***

הטרנד הנאוטיקלי לא נעלם גם מעולם האופנה. פסים, פסים, פסים.
מכנסיים לבנים, סניקרס שטוחות, כובע רחב שוליים וכמובן, חולצת פסים. 
אה, ויאכטה יכולה להוסיף לאאוטפיט.

 Coco Roche, Elle Quebec May 2011

Vogue kids

Vogue UK, january 1972

Jean Paul Gaultier

 Vogue Korea

Harpers Bzaar 1951

 Vogue Japan 2011

MK




***

שיר מקסים של אוטיס ריי, שמהלל את הבהייה ואי העשייה, ואת ההתמסרות לים.



***


את השמלה המהממת קניתי בanthropologie בניו יורק, עם אריאל אהוב ליבי שחגג אתמול 25 קיצים. מדדתי מידה 6 ואז אריאל אמר לי את המשפט שגרם לי לאהוב אותו עד עולם: "אני חושב שאת צריכה מידה 4". מדהים, לא?
אז מדדתי את השמלה במידה 4 והיא היתה טובה עלי, קצת העלתה לי את הציצים למעלה אבל זה לא משהו שאני לא יכולה להתמודד איתו. המוכרת אמרה שהיא לא האמינה שהיא תעלה עלי (כלבה) אבל הנה הוכחתי לעולם שמידה 4 עולה עלי. 

היא עלתה 100 דולרים חדשים (והיא עוד הייתה במחלקה של ההנחות!), אבל אין ספק שהיא הייתה שווה את זה. האיכות מורגשת: הבד עבה, לא מתפורר אחרי שתי כביסות, התפרים מהודקים וישרים, אין חוטים סוררים. הגזרה יושבת מושלם על הגוף. מצאתי קישור למי שמעוניינת של השמלה באי ביי, אתן יכולות לקחת את מבנה הגוף שלי כנקודת מוצא למידות. מידה 6 הייתה טובה אבל קצת רחבה באיזור החזה. והיא גם קצת ארוכה, או שאני קצת קצרה.

את התיק קניתי כשהייתי בצבא במנגו. מנגו, קבלו ח"ח על העמידות.  




זו חנות יד שניה מדהימה שלצערי הייתה סגורה ורק יכולתי להזיל ריר על חלון הראוה. הנה קישור לדף שלה בפייסבוק, אם אתם מגיעים לאיזור אני ממש ממש ממליצה ללכת לבקר שם.  












שיר מקסים לסיום.


נשיקות

2 תגובות:

  1. תמונות ההשראה פשוט נהדרות! כמעט גרמת לי לרוץ ולהתחיל לארוז לחופשה (שבנתיים רחוקה מאוד \:)
    השמלה שאת לובשת כל כך תואמת אותן ומחמיאה לך בטירוף ובעיקר מאוד חופשתית!
    אהבתי מאוד, הזלתי ריר קצת :]
    לנה.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה!! אני מקוה שבקרוב אצלך (:

      מחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...