סובב ונציה

קודם כל ולפני הכל,

סולאנז' ! כמה שיק ומגניבות בבחורה אחת. הקליפ הזה הוא אחד הטובים שיצא לי לראות לאחרונה. אני אוהבת את הצילום ואת האוירה, עפה על איך שהיא רוקדת, הסטייל מטמטם (לא רק שלה, גם של הגברים. הבחור ששותה תה מכוס חרסינה באמצע משחק גולף? פרייסלס), והכל נראה כל כך כיפי. כמו חבורה שבא לי להיות חלק ממנה. 

אז נתחיל עם הוידאו המעולה הזה ואחר כך נמשיך.

**

הייתי באיטליה כמה ימים לאחרונה. בגלל שאין מה לאכול שם חוץ מפסטה ופיצה תפחתי למימדים של רביולי אנושי, אבל אני עובדת על זה עכשיו ואני חוזרת לגיזרתי הישנה על ידי אכילת חצ'פורי בכמויות (אני מנצחת את השומן בעוד שומן).

סתם, אני הולכת לחדר כושר ובשביל לא להירדם על ההליכון (איזה שעמום) אני שומעת שירים של פייב ומעמידה פנים שאני באירוויזיון.

בכל מקרה, הייתי בונציה. עיר מעייפת. היה לי חם או שירד עלי מלא גשם. אז הסתובבתי בעיקר בעיירת שדה התעופה היפה, הקטנה והציורית ששהיתי בה. 

אני אוהבת בעיקר כשמעונן. באור חזק קשה מאוד לצלם, והוא לא מחמיא לעור. אז היה מעונן מאוד והעינון הזה התאים לי יופי לאוירת העיירה המנומנמת והשקטה. חוץ מזה, בגלל שאני לא אוכלת בשר ומשתדלת להימנע מרטבי שמנת למיניהם, אכלתי במסעדה קטנה של סינים את האלה- אוליו הכי טוב שאכלתי. אולי הוא הכי טוב כי עד עכשיו ספדטי בשמן זית היה שמור לימים בהם המקרר שלי היה ריק ואמא הייתה רחוקה וכל מה שהיה בבית זה פסטה ושמן זית וקצת מלח. ממש התפלאתי איזה קסם אפשר לעשות עם שמן זית.

ונציה

שמלה: זארה

תיק: אלכסנדר וואנג ממונה יד שניה

  ***

תמונה להשראה לסיום.
אמילי שור, אחת הצלמות שאני אוהבת במיוחד. אני מעריכה את האסתטיקה המוקפדת שלה שמתבטאת בקומפוזיציה סימטרית ונעימה, תמונות מאוזנות וצבעוניות רכה.
היא מצלמת בעיקר סלבריטאים, פורטרטים הומוריסטיים שחושפים פנים שונות של המצולמים. היא מחמיאה להם אבל לא מפחדת להציג אותם באור מתבדח.
יופי של צלמת.

מאוד אוהבת גם את התמונה הזו, בגלל השקט שלה, וגם בגלל שאני מתגעגעת למדבר.

  

ביוש, נשיקות