קמתי הבוקר והבנתי, שזו בעצם ההזדמנות האחרונה שלי השנה להתייחס לחורף (באופן מוצדק). כל קיץ אני מתגעגעת לחורף. אני אוהבת את האור ואת הריח, את ההתעטפות ואת התירוצים שהחורף מספק לנו (לאוכל, למנוחה, לאהבה).
כשגרתי בפריז, השנה השניה הייתה חורף אחד ארוך ומתמשך. שנאתי את זה. היה לי קר והרגשתי מסורבלת במשך שמונה חודשים שלמים. אבל למדתי אותו, והתידדנו, ואני מרגישה שהוא קטן עלי היום.
היו לי חורפים בכל מיני מקומות בעולם, אבל מעולם לא הצלחתי לפענח למה אין ריח של גשם באף מקום חוץ מבארץ. הריח הכי חזק מורגש בלילות או לפנות בוקר, כשאני פותחת את החלון בחדר שלי בכפר סבא לתוך מה שהיה פעם שדה.
כנראה שהאדמה זוכרת מה היא הייתה.
מסתמן שסוף השבוע שלנו יהיה יבש.
מעכשיו מחכים לנו ימים יבשים אבל לחים, כשהטיפות היחידות יהיו טיפות זיעה או מקלחת או ים.
אני מתענגת על יום החורף האחרון של השנה.
(שני שירי חורף. אל תוותרו עליהם)
*
תמונות שמזכירות לי חורף
נשיקות
היום הזה עשה לי חשק לקפוץ בשלוליות עם מגפי גומי. במקום זאת 'שחיתי' הביתה בנעלי ספורט וגרביים . תענוג((:!
השבמחקגם אני אתגעגע לחורף. עד דמעות.
את גורמת לחורף להישמע טוב, כי את יודעת איך לגרום לכל דבר להישמע טוב :)
השבמחקאני לנצח אהיה ילדת קיץ ולא מפריע לי שחם ומגעיל (לפחות עד סוף אוגוסט)