יום חמישי, 17 ביולי 2014

ראן נעה, ראן ! וגם: עוד נצנצים.


היוש.
אני באמסטרדם. מזג האויר פה מטמטם בחיוניותו ולפעמים אני מדמיינת טילים אבל הם לא באמת נופלים פה. הנשים רזות וגבוהות ובלונדיניות, לכן אני מרגישה גוצה ולא בלונדינית. אבל חוץ מזה הכל מקסים. 

איזה בחור על אופניים עשה לי פססט היום. פססט? באמת? אמרו לי פעם שאני חתלתולה אבל לא חשבתי שהתכוונו לזה ליטרלי.  

אני אוספת כרטיסי ביקור ממקומות סופר מגניבים אז פוסט על אמסטרדם יהיה בהמשך. 

**משהו לא קשור: חלמתי הלילה שאני מרדית' גריי שהיא בעצם אני ושהחבר שלי הוא דרק שפרד שהוא בעצם סטס. מעניין אם יהיה גבול להתמכרות שלי לאנטומיה של גריי.**



***


את הפוסט של היום צילמנו לפני קצת פחות משבוע, ולא היה לי מושג כמה שהוא הולך להקדים את זמנו! שום מושג!
אנחנו נדבר היום על נעלי ספורט, שזה הטרנד הכי מקודם בברכה שיכל להגיע למחוזותינו. חלום רטוב שלי ללכת עם נעליים שיחזיקו לי את הרגל וימנעו את הורידים שאני חוששת מהם כמו מהשמש. וכולם, כולל כולם (חוץ מאלה שהולכים עם הבירקנשטוק) נועלים פה נעלי ספורט! מהפכה, חזון אחרית הימים, וכו' וכו'. 
הטרנד הזה ממש לא חדש, אבל זו הפעם הראשונה שאני חוזה בו לייב. אז זה מקסים. גם בריא, גם קאז'ואלי, נון שלנטי וסופר קול. בשביל שלא נגמור כמו קארי בראדשו שלא יכולה אפילו ללכת על קצות האצבעות בספונג'ה. 

קיצר, הפוסט של היום. אז נכון מסיבת סילבסטר פוגשת את אופנת הרחוב של כפר סבא? אז זה. נצנים, סניקרס ותיקי קייטנה. 
ולא, אני לא מתכוונת להרפות מהנצנצים. לאב איט אור לאב איט.

-זהירות, יש היום מלא תמונות-

מומלץ לצפות עם השיר המחריד הזה, אבל מעודד הסניקרס:


ג'רי לובשת: 
חולצה ג'וני קאש: H&M
מכנסי נצנצים ושמלת נצנצים: ברק להב
תיק: נייקי
שרשרת: ג'רי לא מצליחה להיזכר
נעליים: אולסטאר וסאקוני

אני לובשת: 
חצאית נצנצים: ברק להב
חולצה קארל לגרפלד: eleven paris
שמלה שחורה: ברק להב
חולצת נצנצים: יד שניה (אוסף פרטי של ג'רי עלק)
נעליים: ואנס, אולסטאר
עגילים: SAGA
תיק: זארה

צילמו: ברק, ג'רי ונעה




























והוכחות לכך שהטרנד רץ בעולם:
 ריהאנה בשאנל

קריסטיאן סטיוארט

















ונסיים עם שיר מקסים ומהמם על ריצות. כך שגם באמצע שבוע האופנה אם נצטרך פתאום לרוץ, אז נוכל

בנוחות ובשמחות,
נשיקות

יום שבת, 5 ביולי 2014

פרחים רבותי, פרחים

(איזה שיר מהמם)



**

אוקיי, האם יש דבר יותר נדוש, קיטשי ומעצבן מפרחים?
(כן. וזה משה דץ בפרק התודה לאל אחרון של רמזור. וגם ממים של חתולים, אבל זהו)
כל קיץ הם פותחים את רשימת תחזיות הטרנדים. מככבים בגאוה מרגיזה וצבעונית על חולצות שגזורות רע ושמלות נדושות. 

אבל לפני שאשקע במרמור מביך, אני מודיעה חגיגית שהפוסט הזה עוסק בפרחים. ולמען הצהרת כוונות אמיתית וכנה (וחיובית)- אני פותחת עם השיר המקסים והרגיש של נתן יונתן:

כל קיץ קורה דבר-מה

ואף שכאילו כלום לא השתנה
מעונה לעונה הלב יותר נכנע
לפיתויי הליל של האדמה

כפוף על אהבתך הכוכבית
קינת קיץ אחרונה.
לא זכרתי איזו מתנה
ביקשת שאביא לך בשובי.

זהו פזרון נפש שלאחר קציר
הכל אסוף, רק שכחה קיצית.
זו העונה המתה שלך
מישהו מקשיב, מישהו חדל לשיר.

ואת, מה חושבת, פרחונית שלי, שתמיד אביב?
ומה בדבר בגידת הזמן ומה בעניין העננים
שחונים בפאתי הסתיו הריחני
עד מתי את חושבת אפשר לשחק באוהבים? 


כשהייתי בתיכון היה לי ספר שירים קטן וישן שלו. אני זוכרת כמה התרגשתי שקראתי את הכינוי 'פרחונית שלי'. חיכיתי שמישהו כבר ימציא לי כינויים גם. ועדיף שיהיו מתוקים ומעוררי נוסטלגיה כמו פרחונית שלי. בכלל, השורות האהובות שלי מהשיר הן

זהו פזרון נפש שלאחר קציר
הכל אסוף, רק שכחה קיצית.

באמת תמיד  אני שוכחת.

***

על אף סלידתי הקלה מהפרחים אני מוצאת את עצמי מחבבת אותם מחדש לאחרונה. שמתי לב שכשאני חושבת על פרחים עולים לי בראש דימויים של פרידה קאלו. נכון, פחות מפתיע.
אבל הפרחים בציורים שלה חדשניים לטעמי. הם מהווים קריאת תיגר ולא התחנפות והתחנחנות. הם צבעוניים ממיניות וזהות מגדרית הפכפכה ולא ממתיקות. 
אבל. בפעם האחרונה שבדקתי לא היה לי תואר באומנות אז יש מצב שהפרשנות שלי לוקה בחסר, או שהיא גיבוב מוחלט של שטויות. ובכל זאת.

מפה

מפה

מפה 




***

והפרח האהוב עלי הוא חרצית. 
נטול מניירות, כזאת אני.

מפה

***

פרחים בשיער זה תמיד רעיון טוב





***

ועכשיו: הדבר שלשמו התכנסתי כאן הערב (פחחח פרידה קאלו עלק),
וזה מה שאני לובשת. (סתם, צוחקת. פרידה את נסיכה)

פה אני לובשת שמלה של המעצב המהמם ברק להב,  עם אחת הפרשנויות האהובות עלי לטרנד הפרחים. היא מבד מדהים, עבה אבל לא חם, עם הדפס מופשט וצבעוני. קיצית ועם אימרה ששוברת את גזרת הA המוכרת.

מטפחת: איב סאן לורן
נעליים: קול האן
תיק: אלכסנדר וונג
משקפי שמש: פראדה
כולם ממונה יד שניה שתמיד מפתיעה אותי בפריטים ובמחירים.
















ונסיים עם שיר של ברונו מארס, שמבין מאוחר יותר שכל הצרות שלו היו נפתרות אם היה מביא לבחורה זר פרחים.



נשיקות 
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...