קולקציית הרזורט 2015 של סטלה מקארתני מופלאה בעיני. החיתוכים נקיים, הצלליות מחמיאות ומעצבות מראה ישר, פשוט ומינימליסטי. הקולקציה משלב ג'קטים ספורטיביים א-לה שחקניות טניס אחרי אימון (סטלוש כידוע מעצבת כבר 13 עונות ליין בגדים לאדידס), בדים רכים ונופלים ומנגד בדים קשים ומחוייטים, מכנסיים עם דש שרק סבתא שלי יודעת לגהץ, ומין שכמיות גשם שמזכירות מודפסות. יש גם איזה סריג עם דוגמא מטמטמת של שתי ציפורים מתנשקות על הגב.
בעיקר אני אוהבת את השילוב בין הגזרות הנקיות ורציניות לבין ההדפסים משובבי הנפש. הניגוד בין ילדותיות לגזרות רציניות נותן טוויסט וקריצה הומוריסטית.
הנה מיי פייבוריטס:
מנגד, ההדפסים של alice & olivia, מותג שאני סופר אוהבת מאז שמלת הדובדבנים של בלייר וולדורףבפרק בפריז, עושים לי דז'ה וו מחריד לקומיקס זבנג. לגמרי נוט.
אוקיי, לגמרי תכננתי לעצור פה ולהמשיך לאיזה תמונות של שטויות. ואז צדה את עיני הקולקציה המדהימה של יגאל עזרואל. מעצב אשדודי שטוטאלי עשה את מנהטן.
הקולקציה בעיקרה מבוססת על השחור והלבן האלמותיים, כמה של נגיעות הדפסים מונוכרומטיים עדינים, וכחול.
הקולקציה, אם לתאר אותה במילה אחת, היא צרפתית. מסוג הפריטים שתלבש עמנואל אלט בגרסה הפחות רוקנרולית שלה.
כשבהיתי בקולקציה ונאבקתי לסגור את הלסתות שלי, עלו לי פלאשבקים מרחובות פריז וממנהרות המטרו הצפופות. ככה נשים צרפתיות מתלבשות, בנקיון, בפשטות ובאלגנטיות מפה ועד טיבט. לא צמוד, לא חונק, לא חשוף (למרות שאין לי בעיה עם חשוף. אישרו את הציצים בווג, למזלנו.) נקי, מדויק וזקוף. כמה יופי כמה.
***
ושיר מהמם לסיום:
נשיקות
