1. שמזג האויר הנוכחי מדכדכך אותי, ואני שמה לב שנהייתי מלנכולית היום בלי סיבה ממשית. נהייתה לי נוסטלגיה עצובה שכזו לקיץ, בעיקר לערבי הקיץ. לאור הקסום שיש לקראת שקיעה שעושה אנשים יפים באופן מיוחד. לתחושה של חופש (למרות שטכנית אני כרגע בחופש, אבל אני לא יודעת אם אפשר באמת להרגיש חופש בחורף).
צולם בניו יורק
***
2.
טוני סופרנו
הולך ומסתבך לו
בטלויזיה
(הייקו לסופרנוס, עונה 2 פרק 13)
***
3. שאני נורא רוצה להיות מהאנשים שמבשלים אוכל יפה ואז מסדרים אותו יפה בכלים יפים ואז מצלמים יפה ומעלים לאינסטגרם. כל דבר שאני מכינה נראה כמו עיסה, האור בבית שלנו לא טוב, ואני בדרך כלל רעבה מדי בשביל לעצור ולצלם לפני שאני מתחילה לאכול.
רק אומרת שהייתי רוצה.
***
3. תמונה שצילמתי בטיול תחנות הדלק.
מצפה רמון, לילה, פילם 35 מ"מ.
אני אוהבת להסתכל עליה, אני מרגישה שהיא לוקחת אותי במנהרות של זמן ומרחב.
***
4. איך שאני אוהבת את השיר הזה
***
5. הסרטונים האלה של אנתרופולוג'י עושים לי חשק לזנוח את הסטייל המינימליסטי הקודר שאימצתי לעצמי ולהיות נערת פסטיבלים בוהמיינית וצבעונית, ששוזרת פרחים בשיער וחרוזים בסנדלים.
***
6. עשו לעצמכן טובה: עקבו אחרי @hotdudsreading באינסטגרם. שם יש, כמה מפתיע, בחורים שווים שקוראים בסאבווי של ניו יורק. התיאורים קורעים מצחוק, והאינסטגרם הזה גרם לי לרצות לדחוף לסטס ספר ליד (מבחינתי שיהיה אפילו פינוקי) ולשים אותו ברכבת הקלה, שיעשה סיבוב דאווין.
(התמונות מדף האינסטגרם)
**
עד כאן להיום, ברכות לכולם
איך הצחקת אותי עם פינוקי (בעיקר כי לחבר שלי ולי יש סט בדיחות פינוקי).
השבמחקאותי גם ערבי הקיץ מעציבים. לא יודעת למה. יש בהם מין תחושה של משהו שקמל ונמוג.
ולגבי האוכל - אני מה זה איתך. חזקה בעיסות. אתמול חברה ביקשה ממני רעיונות למתכונים וכל מה שהיה לי להציע לה זה וריאציות שונות של אורז עם עדשים.
איך פספסתי את הפוסט הזה!
השבמחקהוא ממש מצחיק. והאוכל נועד למאכל ולא לצילום למרות שאני כן מצלמת את הישגיי במטבח, אבל בעיקר כדי שההורים שלי לא יהיו עצובים שלא יצא ממני כלום.
ואנטרופולוג'י, הם תמיד צודקים. עונת האביב היא הזמן המושלם לזנוח את הסגנון המינימליסטי לטובת "נערת פסטיבלים".