אני אתחיל בסיפור.
איתמר, חברנו הטוב והאהוב הגיע לכמה ימים מפריז. אתמול הוא היה איתנו כל היום וגם ישן אצלנו.
היום סטס קם מוקדם בבוקר כי הוא נסע לטיול עם האוניברסיטה (כן, לא התבלבלתי. טיול. עם האוניברסיטה. כמו בכיתה ה', רק בלי הורים מלווים), ואיתמר ואני קמנו ביחד- אני הלכתי לבית הספר ואיתמר לגן של אחיו הקטן.
מכיוון שאין בבית שלנו מראת גוף, האינדיקציה היחידה שלי ללדעת האם אני נראית סבבה או לא היא לשאול את סטס ('ברור מאמי את נראית מעולה' הוא ממלמל כשבין העיניים שלו לביני מפריד הקנדי קראש), וסטס לא היה אז שאלתי את איתמר. והשיחה התנהלה ככה:
נעה: איתמר זה נראה סבבה ככה?
איתמר: כן.
נעה: אבל זה משמין אותי?
איתמר: נעה תשמעי את לא רזה...
נעה: מה?
איתמר: אבל זה הקסם שלך!
אבל לא הבנתי. אני שאלתי אותו אם אני רזה?
לא. שאלתי אם החצאית הזאת משמינה.
אבל הוא הביא לי תיק של לואי ויטון (באמת.) אז סלחתי לו ורק כמעט הרעלתי אותו עם הקפה השחור שהכנתי לו. שילמד המניאק.
*
טוב, אין טעם להכחיש: אוכל משמח אותי.
עכשיו כשעברנו את הנקודה הזו, אני גאה להציג בפניכן את פוסט האוכל הלביש. כמה צבעוניות, רעננות, מקוריות. איזה כיף זה ללבוש פיצה, לנעול סנדלי דובדבנים, לאחוז בתיק אבטיח ולחבוש בגט על הראש. ככה גם אין סיכוי להיתפס רעבים לעולם. בקיצור, הקטע הזה מגניב אותי.
אז בבקשה כמה דוגמאות למזון לביש, תהנו.
עבודה של Linus Morales
מי אמר שאי אפשר לשמור על המשקל גם במשחקי מין?
"סליחה, מה השעה?"
"אממ עשרה לקיווי"
(נכון ממש מסוכן לאכול קיווי בציבור? תמיד נתפסים סיבים כאלה בין השיניים שלא יוצאים גם עם חוט דנטלי.)
עבודות של Fulvio Bonavia & Pete Matia
צילום: Richard Burbridge
סגנון: Robbie Spencer
Ouka LeeLe, שלא הצלחתי להבין עליו דבר פרט לשם שלו.
עבודה של המעצבת Amy Goodheart
צילום Ted Sabarense
עיצוב של Olle Hemmendorf.
מה הקטע של הנעל הזו, אם כשאני יוצאת לרוץ אני רק חושבת על ההמבורגר שאחרי?
זו רק אני או שזה אוקסימורון, או משהו.
יש אתר שנקרא חולצת פיצה (בתרגום חופשי ולא מסובך). ושם מזמינים פיצה, על חולצה.
ויש את ביונסה שלובשת פיצה מכף רגל עד ראש.
עבודות של המעצבת Agatha Ruiz de la Prada בשבוע האופנה במילאנו. אם היה לי בגט על הראש לא הייתי מתאפקת מלאכול אותו. כשהייתי יורדת לבולונז'רי בפריז לקנות בגט הייתי הולכת תמיד למאפייה הרחוקה וקונה שניים.
פשוט בגלל שעד שהגעתי הביתה כבר חיסלתי חצי לפחות, אז שיהיה איזה בגט לסטס. שלא יגיד לאמא שלו שאני מרעיבה אותו חלילה.
אני יכולה להסתפק בכזה לארוחת בוקר. רק עם תיק בפנים, שיספיק לי לכל היום.
עבודה של Group Lambertz הגרמנים.
עבודה של המעצבים Daniel Feld & Wesley Nault
Project Runway
ליידי גאגא מכוסה בשר. בהשראת השמלה שהגברת לבשה לכבוד טקס פרסי הMTV. בטקס היו עוד כמה חתיכות בשר על השמלה, אז יש שתי אופציות לסיבה שהשמלה הצטמצמה:
1. הליידי הייתה רעבה.
2. גארי יורפולסקי תקף אותה. ובצדק.
אויש שרלוט אולימפיה, מה שאת עושה לי. עכשיו הבייביז האלה עולים 198 יורואים חדשים בנט אה פורטה, למעוניינות שידן משגת.
הסנדלים האלה של miu miu. כל מילה נוספת מיותרת.
*
ומי שחשקה נפשה בסווטשירט המבורגר או קאפקייקס, תוכל להזמין מאיביי.
או מי שמעוניינת בחולצת בטן אה- לה בר רפאלי (נוט. עם הרבה יותר סטייל מתחפושת גוון סטפאני בתקופת דונט ספיק שהלבישו אותה באקס פקטור), תוכל למצוא אחת מבורגרת (מלשון המבורגר) פה.
*
לעניין אחר- אני יודעת שהיה הסילבסטר ביום שלישי, ושלא סיכמתי שנה/ הצעתי תלבושות מגוחכות ומופרכות לאירועים שגם ככה לא קורים בישראל. אבל אני כן אתייחס לזה שהתחילה שנה אזרחית חדשה:
אין דרך טובה יותר להתחיל את 2014, מאשר עם פלייליסט טראשי, פופי, נוגה ופתטי להחריד מהניינטיז.
ועכשיו אני אלך לאכול לי שניצל תירס, ביוש.
נשיקות.
חוץ מהתיקים המתוקים של שארלוט אולימפיה, הטרנד הזה.. הממ... קשה לי איתו :)
השבמחקDress To Cook
אני מסכימה שעם בגט על הראש ושמלה עם ביצת עין אני לא אלך גם אם אנוש בכבודה ובעצמה תכריז שזה המאסט החדש, אבל אני מוצאת את הסנדלים, החולצות וכמובן שרלוט אולימפיה כפריטים ממש מצחיקים ומרעננים.
מחקבמשך כמה שעות חשבתי שזהו, סגרת את הבלוג, וממש התבאסתי. שמחה לראות שאת עוד פה.
השבמחקלגבי בגדים אכילים - אני אוהבת רק עגילי פירות (לא בסגנון כרמן מירנדה, קטנטנים כאלו וצמודים לאוזן) ושמלות עם הדפסי פירות קטנים, כמו של ליב המהממת ב"לילה אחד במקול'ז".
אני סגרתי? אני מחכה לפוסט שלך כבר שלושה שבועות!
מחקאולי תשמחי לדעת שיש לנעמה בצלאל שמלת בגזרת סיקסטיז עם דובדבנים חמודים ב50% הנחה. ברגע שיהיה לי קצת זמן אקפוץ למדוד ואדווח לך. ואני לא מכירה את הסרט (זה סרט בכלל?) אבל אני הולכת לחפש.
אכן, סרט. עם ליב טיילר במלוא הדרה. שמחה לשמוע שחיכית לפוסט :-) הסיבה שחשבתי שסגרת את הבאסטה, היא שכל הקישורים אצלי בבלוג הובילו לדומיין הישן שלך, שמודיע ש"בלוג זה אינו קיים". עשיתי עבודת בילוש די רצינית עד שמצאתי אותך פה.
מחקאויש נכון! שכחתי ששיניתי את כתובת הבלוג, לא חשבתי כמה השלכות יש לזה :) תוכלי לעדכן אצלך ברשימה בבלוג?
מחקalready done
מחק