המלנכוליה הילדותית על פי אליס

המבחן האחרון שלי, בתקווה שלא אצטרך מועדי ב', יהיה ביום ראשון הקרוב. אני מקווה שכשהוא יעבור תחזור אלי גם המוזה. 

*

בינתיים אכתוב פוסט קצר ליום שישי, כי מדגדג לי כבר באצבעות. המבחן הבא יהיה בתולדות הצילום והפוסט היום יהיה בהשראת אחד הצלמים שאני אמורה ברגע זה ללמוד עליהם אך לא עושה זאת- לואיס קרול.

כן כן, לואיס הרפתקאות אליס בארץ הפלאות קרול.

מעבר להיותו אוכל אסיד גדול, מתמטיקאי מחונן וכותב אחד מספרי הילדים האהובים ביותר בעולם, קרול היה גם צלם מחונן.

אני חייבת רגע להניח בצד את החשדות כנגדו על פדופיליה. חשדות אלה מבוססים על צילומי הילדות שצילם שיש בהם פן אירוטי. יש לציין שכל הצילומים צולמו בנוכחות הורי הילדות. יכול להיות שאכן היה פדופיל, אך כאמור החשדות מבוססים רק על הצילומים ועל הקשרים הקרובים שהיו לו עם ילדות. אין רישומים על ילדות שהתלוננו, גם כשהגיעו לגיל מבוגר.

קשה לי עם המחשבה שאני אולי כותבת פוסט על פדופיל ומנצל ילדות. אבל במקרה זה אני אהיה חייבת לתת לו את ההנחה שבספק. חשוב לי לציין שיש לו תמונות שילדות מוצגות בצורה מינית. אני לא מכירה מספיק את הלך הרוח בתקופה הויקטוריאנית על מנת להצביע על חריגות בצילומים שלו. תמונות כאלה אני לא אציג בבלוג כי הן מקוממות ומטרידות.

*

קרול, או צ'ארלס לוטוויד דודג'סון בשמו האמיתי, חשב שפירסומו יבוא לו מתחום הצילום, לא מהכתיבה. כשבאחד משיעורים תולדות הצילום התודעתי לצילומים שלו הוקסמתי. לא מכולם אמנם, אבל היו כמה בהם הוא הצליח לתפוס בהוויה של הילדות רגע שזכור לי מאוד:

הרגע הזה שהרגשתי דברים שלא ידעתי להגדיר ולבטא. שהרגשות שלי הקדימו את ההתפתחות התודעתית וההבנתית שלי. שהרגשתי ילדה בוגרת, אבל לא ידעתי מה זה אז. 

בצילומים של קרול יש רצינות ומלנכוליה ילדותית. הרגשתי דז'ה וו קטן עולה לי כשראיתי אותם לראשונה.  

  

*

התמונה הבאה היא האהובה עלי. מרוב שאהבתי אותה עשיתי לה שחזור.

הילדה המקסימה המצולמת היא אביה. 

התמונה הראשונה היא המקור, השניה השחזור. 

משהו לא קשור:
גיליתי תגלית משוגעת. אין על ללמוד עם מוזיקה קלאסית. היא מרכזת וממרכזת אותי בצורה בלתי רגילה. אני בטוחה שאם הייתי לוקחת רטלין הייתי יודעת להגיד שזה בול אותו דבר.
הפלייליסט קלאסית האהוב עלי למבחנים.

Modern Classics. from SummerAfternoon on 8tracks Radio.

נשיקות