יום רביעי, 11 בפברואר 2015

#רק אומרת

1. שמזג האויר הנוכחי מדכדכך אותי, ואני שמה לב שנהייתי מלנכולית היום בלי סיבה ממשית. נהייתה לי נוסטלגיה עצובה שכזו לקיץ, בעיקר לערבי הקיץ. לאור הקסום שיש לקראת שקיעה שעושה אנשים יפים באופן מיוחד. לתחושה של חופש (למרות שטכנית אני כרגע בחופש, אבל אני לא יודעת אם אפשר באמת להרגיש חופש בחורף).

צולם בניו יורק



***


2. 
טוני סופרנו
הולך ומסתבך לו
בטלויזיה 

(הייקו לסופרנוס, עונה 2 פרק 13)




***


3. שאני נורא רוצה להיות מהאנשים שמבשלים אוכל יפה ואז מסדרים אותו יפה בכלים יפים ואז מצלמים יפה ומעלים לאינסטגרם. כל דבר שאני מכינה נראה כמו עיסה, האור בבית שלנו לא טוב, ואני בדרך כלל רעבה מדי בשביל לעצור ולצלם לפני שאני מתחילה לאכול. 
רק אומרת שהייתי רוצה.




***




3. תמונה שצילמתי בטיול תחנות הדלק.
מצפה רמון, לילה, פילם 35 מ"מ.

אני אוהבת להסתכל עליה, אני מרגישה שהיא לוקחת אותי במנהרות של זמן ומרחב. 



***

4. איך שאני אוהבת את השיר הזה





***


5. הסרטונים האלה של אנתרופולוג'י עושים לי חשק לזנוח את הסטייל המינימליסטי הקודר שאימצתי לעצמי ולהיות נערת פסטיבלים בוהמיינית וצבעונית, ששוזרת פרחים בשיער וחרוזים בסנדלים.




***


6. עשו לעצמכן טובה: עקבו אחרי @hotdudsreading באינסטגרם. שם יש, כמה מפתיע, בחורים שווים שקוראים בסאבווי של ניו יורק. התיאורים קורעים מצחוק, והאינסטגרם הזה גרם לי לרצות לדחוף לסטס ספר ליד (מבחינתי שיהיה אפילו פינוקי) ולשים אותו ברכבת הקלה, שיעשה סיבוב דאווין.




(התמונות מדף האינסטגרם)


**

עד כאן להיום, ברכות לכולם

יום שני, 9 בפברואר 2015

as cold as ice

או: פוסט שלג ירושלמי

אחרי הסופה המשוגעת של שנה שעברה, כולי הייתי אחוזת התרגשות וציפייה לסבב השלג של השנה. הלכתי לסופר, קניתי אוכל למקרה והשלג יחסום את הכניסה לבית ולא נוכל לעשות קניות, הקופאית הסבירה לי מה לעשות בשביל שלא יקפאו לי הברזים, הצטיידנו במלאי של חיקוי של כריות (בכל זאת, סטודנטים), התמקמנו מול הרדיאטור וחיכינו. ואם לא הייתי מתפכחת בטח הייתי מחכה עד שנה הבאה, כי שלג אמיתי לא היה פה. 
מה שכן היה זה קר בטירוף. הברכיים שלי התנוונו מחוסר שימוש, ישבתי על הספה מיום רביעי עד שבת צמודה לרדיאטור, מקציבה לעצמי שני פיפי ביום בשביל לא ללכת לשירותים.

(האמת. שהלכתי גם רחוב וחצי לבית של חברים, ועשינו מלחמת שלג, וטיילנו עם הכלבה ועשינו צילומי שלג ואפילו הייתי בעבודה)


**


(שיר שיש שלג בשם של הלהקה. שקלתי לשים את אס קולד אס אייס אבל הוא פשוט נוראי לטעמי)



**

יש לי השנה קורס דוקומנטרי. אם יש משהו שהייתי בטוחה שאני לא אוהב זה זה. אני מתחברת לדברים מאוד ספציפיים בז'אנר הדוקומנטרי ולא חשבתי שאמצא את עצמי בשיעור הזה עושה משהו שאני אוהבת. 
בדרך לחנות יד שניה של מונה מהבית שלי יש תחנה דלק במושב בני ציון, שתמיד כשעברתי שם הוקסמתי ממנה. היא  באמצע שום מקום, קטנה כזו עם 4 משאבות. הרגשתי במקום אחר, התחנה הזו לקחה אותי לדרום ארצות הברית, לרואד- טריפ בערבות, היה בה הבטחה להרפתקה. למרות שהיא עשר דקות בלחץ מהבית שלי. 

הפרוייקט שלי בקורס הוא על תחנות דלק, עוד לא לגמרי תימללתי את המשמעות שלו לגמרי, אני אפילו לא ממש בטוחה על מה אני מדברת. מה יש בתחנות הדלק שמושך אותי כל כך? יובל טבול הוא אחד המרצים במכללה, שהוא אפילו לא מרצה שלי אבל אנחנו מדברים על הפרוייקט שלי מדי פעם. הוא הפנה אותי לקרוא את הטרוטופיות של מישל פוקו. עוד לא קראתי את זה, רק מאמרים וסיכומים שלו.
העניין הוא שיש מקומות שהם טיימלס. שהזמן בהם הוא לא כרונולוגי או מתיישר לפי הזמן שבחוץ, כמו בתי מלון למשל. איך שהמקום מעביר אותנו פאזה, המשמעויות הסימבוליות והתרבותיות שקשורות אליו ושאי אפשר להתנתק מהן. 

נסעתי בתחילת השבוע לצלם תחנות דלק, אמא שלי ואני ניצלנו את הפרוייקט כדי לעשות טיול בארץ. היינו בעוטף עזה והיא הייתה חצי היסטרית עד שהגענו לבאר שבע, משם ירדנו למצפה רמון ועבר עלינו ערב קסום. יום למחרת עלינו דרך כביש 90 לים המלח ומשם הביתה. 

אני אכתוב פוסט מפורט על הטיול ועל הפרוייקט כשאבין יותר לאן אני הולכת ומה הכיוון שלי.


**

זה פשוט שיר יפהפיה וקליפ מקסים ואיפה שיש קקטוסים אני שבויה.





**

גיא המוכשר צילם אותי בשלג בגן העצמאות. 

מעיל וחולצה: זארה
מגפי רפתנים: קיבלתי במתנה מרעות שקנתה אותן בדקתלון, שהיא חנות הספורט הכי שווה באירופה
תיק: אלכסנדר וונג















אני אסיים עם תמונה שצילמתי בגן העצמאות בחורף שעבר, שהיה באמת מושלג 



בשמחות
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...