את הסרט הקצר והמקסים הזה עשה חבר טוב ומוכשר שלי, בן (בנו) זיו.
במסגרת לימודי הקולנוע שלו באוניברסיטת תל אביב הוא התבקש להכין תרגיל בנושא צבע.
בנו צילם אותי בגן המפלצת בירושלים, בתחנת הכרמלית בחיפה ובחוף בת גלים האהוב עלי מכל. היה לנו כיף, אבל מה שכן אני לא חשבתי שלשחק (ועוד לא באמת לשחק. לא הוצאתי מילה מהפה.) יהיה כל כך מתיש.
כשבנו צלצל אלי לשאול האם אני אוכל להשתתף בסרט ישר אמרתי לו "ברור!! בנו, אני הכי כישרון שעוד לא התגלה."
הוא אמר לי" נעה, זה בלי דיבורים אפילו". כאן נגוזו חלומותי להיות נטלי פורטמן הבאה.
זו לא אני שמקריינת, בנו הביא אותי בשביל הבגדים.
המעיל הצהוב מזארה, השמלה הצהובה וינטג' מחנות יד שניה.
השמלה בשחור לבן של ורסאצ'ה ג'ינס.
ג'ינס ליויס ממונה יד שניה, חולצת ג'ינס מH&M.
*נקודת לאחרי הצפייה בסרט:
אני הכי הייתי הילדה שמדברת לעצמה בגן שעשועים ומדמיינת דמיונות.
אני מתה על הכרמלית! זו תחנת גן האם, נכון?
השבמחקהג'ינס נראה מאוד מוצלח, אני באמת צריכה ללכת מתישהו למונה הזאת שלך. אולי בסוף השנה הזאת (tear, tear), כשיהיה לי זמן כמו שצריך להצפין קצת לאזור ההורים.
נכון! באמת גן האם. את אוהבת את הכרמלית? לא יודעת למה, היא העציבה אותי. אולי גם כי היה שישי בצהריים והיה כבר די ריק, אבל היה משהו ממש בודד שם..
מחקואת באמת צריכה לבוא למונה. את תתמכרי (:
סרט מקסים, הבגדים וביחוד הצבעים שלהם מוסיפים לו כל כך הרבה.
השבמחקכל הקרדיט לבנו, ואני אמסור לו תודה
מחק