אתמול קיבלתי חולי קטן. הלכתי מוקדם מבית הספר ונשארתי היום בבית. בין כל מיני דברים שהייתי צריכה לעשות אך לא עשיתי, חשבתי שכדאי לנצל את העובדה שכבר יומיים אני שותה תה קמומיל ודיאט קולה, ולעשות קצת תמונות לבלוג. אז בהשראת הפוסט הקודם- יש לי מעיל צהוב. נכון שהוא לא ורוד, אבל אין לי כרגע ימבה כסף לקנות את המעיל היפהפה של דיור, ועל פחות לא אתפשר. כך שאדבוק בצהוב מזארה.
בכל מקרה,
החצאית הירוקה והמקסימה של CACHAREL והיא עלתה לי 60 (!!) שקלים בלבד. קניתי אותה בחנות יד שניה מקסימה שגיליתי לאחרונה- חנות שהיא בית. החנות נמצאת בירושלים ומנהלת אותה מיריי המיוחדת. אני ממליצה בחום לקפוץ (כדאי לצלצל אליה לפני, לודא שהחנות פתוחה).
החולצה הלבנה של RALPH LAUREN, והיא ממונה יד שניה, כרגיל.
המעיל הצהוב הוא חיקוי נפלא של זארה לקולקציה של לואי ויטון, ואמא שלי הנהדרת קנתה לי אותו כשבאה לבקר אותי בפריז. לי הוא נראה יקר מדי, היא התעקשה. אמא, כרגיל, תמיד צודקת.
החגורה מחנות יד שניה בתל אביב. נכון שהעיר היא לא מהמקומות החביבים עלי לשופינג. כל סמרטוט 'וינטג' במחירים מופלגים: לא בבית ספרי. אך החגורה היתה בהחלט אחת מהמציאות המוצלחות שהיו לי בעיר החיים בסרט.
את הנעליים קניתי בANDRE STOCK יחד עם יואבי שהגיע לבקר אותי כשהייתי טריה ובודדה בעיר. ממליצה למי שנוסע לפריז להגיע לחנות. קניתי בה שלושה זוגות טובים ואיכותיים במחירים מצחיקים. נעליים לבנות הן בעיה משתי סיבות:
1. הן מתלכלכות.
2. הן עלולות להיראות כמו נעלי באולינג.
אני עובדת על להתאים אותן למערכות לבוש בלי להיראות מגוחכת מאז שקניתי אותן.
השפתון של מאק, והוא אחד הטובים שקניתי. לא שאני קונה יותר מדי איפור, אז אולי אני לא ממש מישהי לקחת ממנה דוגמא בנושא.
נסיים עם פלייליסט מעולה של אחי הקטן. באמת שחשבתי שהוא רק פרצוף יפה, אך מסתבר שיש לו גם טעם במוזיקה. מי היה מאמין.
אני חוזרת לדיאט קולה שלי,
נשיקות.
